אנו מכירים היום שלושה סוגים של אספרגוס, כאשר לא מדובר על משהו מתוחכם מדי, למעט העובדה שכל סוג של אספרגוס מגדלים בצורה אחרת עם חשיפה שונה לאור השמש. ממש כמו שדבר ידוע הוא שאין עצי זית שגדלים עליהם זיתים שחורים, אלא מדובר על זיתים ירוקים שנותנים להם עוד תקופת מה להתבשל על העצים ולהשחיר. אחד המעדנים הפופולאריים ביותר כיום הוא האספרגוס הלבן והוא מאוד פופולארי משום שהוא נחשב לאיכותי יותר ביחס לאחיו הירוקים והסגולים.
אספרגוס לבן מגדלים בצורה מבוקרת וקפדנית למדי, כאשר ההתעקשות היא לא לתת לו לקבל טיפת אור שמש, להישאר רך ובשרני וכאשר הוא אינו נחשף לאור השמש הוא בצעם לא סופג כלורופיל ולא נהפך לירוק. השמירה על תנאי גידולו של האספרגוס הלבן היא מאוד חשובה לכל מי שרוצה למכור את הירק לצרכנים הנאמנים שלו, בעיקר בארצות האירופאיות, אך משלוחים גדולים מאוד של אספרגוס כבר מגיעים בשנים האחרונות למקומות אחרים בעולם.
מי שרוצה לנסות את האספרגוס, הכי טוב יהיה לאכול אותו כמה שיותר קרוב לזמן הקטיף שלו. רשתות המוכרות את הירק הזה בארץ מכריזות כי פרק הזמן שעובר החל מן הרגע שבו יצא כל אספרגוס מן האדמה ועד לרגע שבו הוא מונח לראווה על מדפי מחלקת הירקות בסופר הוא 36 שעות בלבד. כמובן שכל זמן ההובלה נשמרים התנאים הטובים ביותר לאיכות האספרגוס. מי שלא מצליח לשים את ידיו על אספרגוס לבן טרי, יכול לנסות את הגרסה המשומרת, אך כנראה ואניני הטעם יתאכזבו אל מול החומרים המשמרים ולכן עדיף תמיד לצרוך אותו בתקופה שבה האספרגוס גדל ובשל למאכל.
על פי טענות המומחים, החל מרגע הוצאות מתוך האדמה, יש לאספרגוס חיי מדף של שבועיים, אם שומרים אותו בטמפרטורת מקרר, העומדת על 4 מעלות מעל לאפס. אם באמת רוצים לשמור על טריות של כל אספרגוס לבן הנמצא ברשותנו, ההמלצה היא לכסות אותו באופן קבוע במגבות לחות, על מנת לשמור על הלחות שלו וכדי שלא יתייבש ויהפוך להיות פריך יותר כמו אחיו הירוק.
האספרגוס ובעיקר האספרגוס הלבן, הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר בכל מטבח המכבד את עצמו. המקורות הגרמניים שלו באירופה הופכים את הירק למושא הערצה של כל שף וכל מומחה קולינריה והדבר כמובן משתלט על מטבחים רבים בעולם. כדי לאהוב לאכול אספרגוס לבן צריך להכיר אותו ואנו מקווים שעזרנו לכם לעשות זאת היום.
